French
DeutschThe Voice (ארצות הברית) – ויקיפדיה
 | יש לעדכן ערך זה. | |
| יש לעדכן ערך זה. | |
 | |
| מבוסס על | The Voice of Holland  |
|---|---|
| סוגה | תוכנית מציאות |
| יוצרים | ג'ון דה מול |
| מנחים | קרסון דיילי(אנ') אליסון הייסליפ (2011) כריסטינה מילאן (2012-13) |
| משתתפים | אדם לוין בלייק שלטון מיילי סיירוס אלישיה קיז כריסטינה אגילרה (2011-2013,2015-2016) פארל ויליאמס (2014-2015) גוון סטפאני (2014-2017) סי-לו גרין (2011-13) אשר (2013-14) שאקירה (2013-14) קלי קלארקסון (2018) אריאנה גרנדה (2021) |
| פרסים | פרס אמי לתוכנית הריאליטי הטובה ביותר (2015, 2016) |
| ארץ מקור | הולנד |
| שפות | אנגלית |
| מספר עונות | 21 |
| מספר פרקים | 483 |
| הפקה | |
| מפיקים בפועל | ג'ון דה מול |
| חברת הפקה | האחים וורנר טלוויזיה |
| הפצה | האחים וורנר טלוויזיה |
| אתר צילומים | לוס אנג'לס |
| טכניקת צילום | מערך מרובה מצלמות |
| מוזיקה | Martijn Schimmer |
| שידור | |
| רשת שידור | NBC |
| תקופת שידור מקורית | 26 באפריל 2011 – עדיין משודרת |
| קישורים חיצוניים | |
| www | |
| דף התוכנית ב-IMDb | |
  | |
The Voice (בתרגום חופשי: הקול) היא תוכנית מציאות אמריקאית במתכונת של תחרות לגילוי כישרונות מוזיקליים. התוכנית, המבוססת על "The Voice of Holland" ההולנדית, שודרה לראשונה בערוץ NBC ב-26 באפריל 2011.
העונה ה-20 במספר, עלתה לשידור ב-1 במרץ 2021. מנחה עונה זו הוא קרסון דיילי (אנ'), והשופטים הם בלייק שלטון, קלי קלארקסון, ג'ון לג'נד וניק ג'ונאס. עד העונה ה-20 שודרו שתי עונות מדי שנה, בספטמבר/אוקטובר ובפברואר/מרץ, והחל מהעונה ה-21 תצומצם התוכנית לעונה אחת בשנה.[1]
בעונה ה-21 שתשודר בסתיו 2021, תשתתף אריאנה גרנדה כמאמנת כישרונות, לצידם של קלארקסון, לג'נד ושלטון.[1]
סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסדרה מבוססת על פורמט תחרות דומה בהולנד. המופע מונחה על ידי קרסון דיילי. בעבר השתתפה המגישות אליסון הייסליפ (אנ') וכריסטינה מילאן ששימשו ככתבות מאחורי הקלעים וברשתות החברתיות. המנצח יקבל 100,000 דולר וחוזה הקלטות עם ריפבליק רקורדס. אדם לוין, בלייק שלטון, פארל ויליאמס וכריסטינה אגילרה הם השופטים והמאמנים של המתמודדים בעונה העשירית של התוכנית. עם התקדמות התוכנית, אל לוין, שלטון, ויליאמס ואגילרה מצטרפים ארבעה זמרים שיעזרו להם לאמן את המתמודדים.
הסדרה כוללת שלושה שלבים: מבחן עיוור, שלב הקרב וביצועים חיים. ארבעת המאמנים, כולם מוזיקאים מפורסמים, יבחרו צוותים של המתמודדים בתהליך של המבחן העיוור. בשלב השני, כל שני מתמודדים של כל מאמן יתחרו אחד נגד השני בביצוע אותו השיר כשהמאמן בוחר אחד מהם שימשיך לשלב הבא. בשלב האחרון, המתמודדים הנותרים יתחרו אחד נגד השני בשידור חי. קהל הטלוויזיה יעזור להחליט מי עובר. כשאחד מקבוצת כל מאמן נשאר, המתמודדים יתחרו אחד נגד השני בפרק הסיום.
שופטים ומנחים[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
_(cropped).jpg)
סי-לו גרין מההרכב נארלס בארקלי ואדם לוין מלהקת מארון 5 הפכו למנטורים הראשונים בפברואר 2011,[2] ואחריהם כריסטינה אגילרה[3] ובלייק שלטון במרץ.[4]אגילרה וגרין לא חזרו לעונה הרביעית והוחלפו בשאקירה ואשר. אגילרה וגרין חזרו אז לעונה החמישית, בעוד שאקירה ואשר חזרו לעונה השישית.[5][6] בראיון עם אלן דג'נרס בפברואר 2014, גרין חשף שהוא לא יחזור ל-The Voice.[7] ב-31 במרץ 2014, הוכרז שפארל ויליאמס יהפוך למחליפו של גרין.[8] ב-19 באפריל 2014, הוכרז שגוון סטפאני, סולנית להקת נו דאוט, תחליף את אגילרה בעונה השביעית עקב הריונה.[9][10] ב-25 במרץ 2016, מיילי סיירוס אישרה שבעקבות תפקידה כיועצת במהלך העונה העשירית, היא תצטרף לתוכנית שוב בעונתה ה־11 כמנטורית, במקום כריסטינה אגילרה. באותו יום, גם אלישה קיז הכריזה שהיא מצטרפת לסדרה כמנטורית לעונה ה־11.[11] ב-18 באוקטובר 2016, פורסם שסטפאני תצטרף מחדש לפאנל המנטורים לעונה ה־12 של התוכנית, לצד קיז, לוין ושלטון; גם אושר שסיירוס תחזור לעונה השלוש עשרה.[12]
ב-27 באפריל 2017, בראיון שפרסם TV Insider, קיז אישרה שהעונה ה־12 תהיה האחרונה שלה.[13] ב-10 במאי 2017, NBC פורסם שג'ניפר הדסון תצטרף להרכב המנטורים לעונה ה־13 של התוכנית לצד סיירוס, לוין ושלטון.[14] ב-11 במאי 2017, הוכרז כי קלי קלרקסון תהיה מנטורית בעונה 14 בשנת 2018.[15] ב-18 באוקטובר 2017, NBC הודיעה כי אלישיה קיז תחזור לתוכנית לעונה ה-14.[16] ב-10 במאי 2018, הוכרז שהדסון תחזור לעונה ה־15 של הסדרה לאחר הפסקה של עונה אחת ותצטרף לקלרקסון, לוין ושלטון. קלסי בלריני גם הצטרפה לעונה החמש ה־15 המנטורית החמישית לשלב הקאמבק של התחרות.[17] ב-13 בספטמבר 2018, ג'ון לג'נד הוכרז כמנטור לעונה ה־16 של התוכנית, לצד קלרקסון, לוין ושלטון.
ב-25 בפברואר 2019 הוכרז כי ביבי רקסה תהיה המנטורית החמישי תלשלב הקאמבק של העונה ה-16.[18] במאי 2019, הוכרז שכל ארבעת המנטורים מעונה 16 יחזרו לעונה ה־17 של הסדרה.[19] מאוחר יותר באותו חודש, פורסם שלוין יעזוב את הסדרה; סטפאני החליפה אותו בפאנל המנטורים.[20] באוקטובר 2019, הוכרז שניק ג'ונאס יצטרף לתוכנית כמנטור לעונתה ה־18, לצד שלטון, קלארקסון ולג'נד.[21][22] ביוני 2020, הוכרז שסטפאני תחזור לפאנל במקום ג'ונאס, לעונה ה־19, לצד שלטון, קלארקסון ולג'נד.[23] בנובמבר של אותה שנה, הוכרז שסטפאני תעזוב שוב את הפאנל לקראת עונה 20, ותוחלף על ידי ג'ונאס שוב.[24] במרץ 2021, הוכרז כי אריאנה גרנדה תחליף את ג'ונאס בעונה 21 לצד קלרקסון, לג'נד ושלטון.[25] במאי 2022, פורסם שסטפאני תחזור לפאנל לעונה 22, ותחליף את גרנדה, לצד לג'נד ושלטון.[26][27][28] מאוחר יותר אושר כי קלרקסון תעזוב את הסדרה וקמילה קביו תחליף אותה כמנטורית חדשה.[29][30]
ציר זמן של מנטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מנטור במשרה מלאה | |
| מנטור במשרה חלקית | |
| יועץ |
| מנטור | עונות | |||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | |
| בלייק שלטון | מלא | — | ||||||||||||||||||||||
| אדם לוין | מלא | — | ||||||||||||||||||||||
| כריסטינה אגילרה | מלא | — | מלא | — | יועץ | מלא | — | מלא | — | |||||||||||||||
| סי-לו גרין | מלא | יועץ | מלא | — | יועץ | — | יועץ | — | ||||||||||||||||
| שאקירה | — | מלא | — | מלא | — | |||||||||||||||||||
| אשר | — | מלא | — | מלא | — | יועץ | — | יועץ | — | יועץ | — | |||||||||||||
| גוון סטפאני | — | מלא | יועץ | מלא | יועץ | — | מלא | — | מלא | — | מלא | — | מלא | — | מלא | |||||||||
| פארל ויליאמס | — | יועץ | — | מלא | — | |||||||||||||||||||
| מיילי סיירוס | — | יועץ | מלא | — | מלא | — | ||||||||||||||||||
| אלישה קיז | — | יועץ | — | מלא | — | מלא | — | |||||||||||||||||
| ג'ניפר הדסון | — | יועץ | — | מלא | — | מלא | — | |||||||||||||||||
| קלי קלרקסון | — | יועץ | — | יועץ | מלא | — | מלא | — | ||||||||||||||||
| קלסי בלריני | — | חלקי | יועץ | — | חלקי | — | ||||||||||||||||||
| ג'ון לג'נד | — | יועץ | — | מלא | — | מלא | ||||||||||||||||||
| ביבי רקסה | — | חלקי | — | יועץ | — | |||||||||||||||||||
| ניק ג'ונאס | — | יועץ | — | מלא | — | מלא | — | |||||||||||||||||
| אריאנה גרנדה | — | מלא | — | |||||||||||||||||||||
| קמילה קביו | — | יועץ | מלא | — | ||||||||||||||||||||
| צ'אנס הראפר | — | מלא | — | |||||||||||||||||||||
| נייל הורן | — | מלא | ||||||||||||||||||||||
| ריבה מקנטייר | — | מלא | ||||||||||||||||||||||
תקציר[עריכת קוד מקור | עריכה]
העונה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באמצע דצמבר 2010, הודיעה רשת NBC על כוונתה להפיק גרסה אמריקאית של הפורמט מהולנד. הסדרה נקראה במקור "The Voice Of America", אבל לאחר שהוכרזו מקומות האודישנים, קוצר השם ל-"The Voice". בסוף פברואר 2011, הכריזה רשת NBC על השופטים שישתתפו בתוכנית. הראשונים היו סי-לו גרין ואדם לוין. כריסטינה אגילרה הצטרפה בתחילת מרץ. בלייק שלטון נוסף כעבור כמה ימים.
האודישנים נערכו בשמונה ערים ברחבי ארצות הברית בין אמצע ינואר לאמצע פברואר 2011: שיקגו, ניו יורק, מיאמי, נשוויל, מיניאפוליס, אוסטין, לוס אנג'לס וסיאטל המתחרים הורשו גם להגיש אודישנים אינטרנטיים, שהסתיימו ב-1 במרץ 2011. עבור אודישנים באינטרנט, המתמודדים נדרשו לשיר אחד מתוך עשרה שירים שנבחרו מראש.
גמר העונה הראשונה שודר ב-29 ביוני 2011. לגמר הגיעו ארבעה מתמודדים, אחד מכל קבוצה של כל מאמן: חוויאר קולון (אנ'), דיה פרמטון(אנ'), בוורלי מק'לילן(אנ') וויקי מרטינז(אנ'). השניים עם מספר ההצבעות הגבוה ביותר היו דיה וחוויאר, כשלבסוף חוויאר קולון, מהקבוצה של אדם לוין זכה בהפרש של 2 אחוזים מדיה.
כתבת התוכנית הייתה אליסון הייסליפ.
העונה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבכורה של העונה השנייה שודרה ב-5 בפברואר 2012, מיד לאחר שידור הסופרבול. האודישנים נערכו בין התאריכים 15 ביולי ל-31 באוגוסט 2011 בשיקגו, ניו יורק, סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס, יוסטון, אטלנטה, נשוויל, ואורלנדו. כל ארבעת המאמנים המשיכו גם לעונה השנייה, אך הפעם לכל מאמן היו 12 מתמודדים בקבוצה, במקום 8, שלבי המבחן העיוור והדו-קרב בין המתמודדים התארכו. כמו כן, לכל מאמן התווספו במהלך התוכנית שני עוזרים במקום אחד. העוזרים של אדם לוין היו אלאניס מוריסט ורובין ת'יק. העוזרות של בלייק שלטון היו קלי קלרקסון ואשתו, זמרת הקאנטרי מירנדה למברט. העוזרים של סי-לו גרין היו "Babyface"(אנ') וני-יו, והעוזרים של כריסטינה אגילרה היו ליונל ריצ'י וג'ול.
גמר העונה השנייה שודר ב-9 במאי 2012. סדר המקומות: במקום הרביעי כריס מאן (אנ') מהקבוצה של כריסטינה אגילרה, במקום השלישי טוני לוקה(אנ') מהקבוצה של אדם לוין, במקום השני ג'ולייט סימס(אנ') מהקבוצה של סי-לו גרין, והמנצח הוא ג'רמיין פול(אנ') מהקבוצה של בלייק שלטון.
בעונה זו הוחלפה כתבת התוכנית מאליסון הייסליפ לכריסטינה מילאן.
העונה השלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]
האודישנים לעונה השלישית התחילו במרץ 2012. פרק הבכורה שודר ב-10 בספטמבר 2012. כל המאמנים המשיכו את השתתפותם בעונה השלישית. כמו בעונות הקודמות, גם בעונה השלישית התחלפו העוזרים של המאמנים. העוזר של גרין היה הזמר רוב תומאס, העוזר של אגילרה היה סולן להקת גרין דיי, הזמר בילי ג'ו ארמסטרונג, העוזר של שלטון היה מייקל בובלה, והעוזרת של לוין הייתה מרי ג'יי בלייג'. בעונה השלישית הוסיפו שינויים כמו שלב ה"גנבה" בו יוכלו מאמנים "לגנוב" מתמודד ממאמן אחר שהדיח אותו בשלב הדו-קרב.
העונה הרביעית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת העונה השלישית הודיעו סי-לו גרין וכריסטינה אגילרה כי לא ימשיכו לעונה הרביעית. את מקומם החליפו הזמרת שאקירה והזמר אשר. פרק הבכורה של העונה שודר ב-25 במרץ 2013 והסתיימה ב-18 ביוני 2013. זוכת העונה היא דניאל ברדברי (אנ') של המנטור בלייק שלטון.
העונה החמישית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר העונה הקודמת בה פרשו גרין ואגילרה, בעונה זו השניים חזרו, שאקירה ואשר לא השתתפו בעונה ככל הנראה בגלל חזרתם, האודישנים לעונה החלו ביולי 2013, פרק הבכורה שודר ב-23 בספטמבר 2013. פרק הגמר שודר ב-17 בדצמבר 2013, זוכת העונה היא טזנה צ'ין(אנ') של המנטור אדם לוין. בין משתתפי העונה היה השחקן דומיניק סקוט קיי.
העונה השישית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעונה זו השופטים הם אדם לוין, בלייק שלטון, והשנים שחזרו לאחר שלא השתתפו בעונה הקודמת - שאקירה ואשר, בעקבות חזרתם של השניים גרין ואגילרה לא לקחו חלק בעונה. האודישנים צולמו במהלך סתיו 2013, פרק הבכורה שודר ב-24 בפברואר 2014. ב-20 במאי 2014 שודר פרק הגמר, זוכה העונה הוא ג'וש קאופמן (אנ') של המנטור אשר, לפני שהודח בשלב הנוקאוט היה בנבחרת של אדם לוין.
העונה השביעית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעונה זו השופטים הם אדם לווין, בלייק שלטון פארל ויליאמס וגוון סטפאני. פרק הבכורה היה ב-22 בספטמבר 2014 ופרק הגמר ב-16 בדצמבר 2014. לגמר הגיעו בפעם הראשונה מאז העונה השנייה ארבעה מתמודדים, הזוכה היה קרייג ווין בויד (אנ') מהנבחרת של שלטון למקום השני הגיע מאט מקאנדרו(אנ') מהנבחרת של לווין שנחשב לחביב הקהל והפסדו ברגע האחרון הייתה הפתעה, למקום השלישי והרביעי הגיעו כריס ג'יימסון(אנ') ודמיאן (בהתאמה) אף שניהם מהנבחרת של לווין, מה שהפך את לווין למנטור הראשון שהגיע לגמר עם כל המתמודדים שהגיעו מנבחרתו להופעות החיות. בעונה זו היה בפעם ראשונה כרטיס חזרה לתוכנית התחרות הייתה בין כל מי שהודח משלב 12 האחרונים והזוכה חזר לגמר, דמיאן זכה בכרטיס באותו ערב שהודח מהתוכנית.
העונה השמינית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעונה זו השופטים הם אדם לווין, בלייק שלטון פארל ויליאמס וכריסטינה אגילרה.
העונה התשיעית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעונה זו השופטים הם אדם לווין, בלייק שלטון פארל ויליאמס וגוון סטפאני. הזוכה של עונה זו הוא ג'ורדן סמית'(אנ') מהנבחרת של אדם לווין.
העונה העשירית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעונה זו השופטים הם אדם לווין, בלייק שלטון פארל ויליאמס וכריסטינה אגילרה. הזוכה של עונה זו היא אליסן פורטר(אנ') מהנבחרת של כריסטינה אגילרה .
העונה האחת עשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעונה זו השופטים הם אדם לווין, בלייק שלטון, מיילי סיירוס ואלישיה קיז. ב-21 באוגוסט, שודר פרק הצצה באורך 30 דקות מיד לאחר טקס הסיום של אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו. פרק הבכורה עלה לשידור ב-19 בספטמבר 2016.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של The Voice
The Voice, ברשת החברתית פייסבוק
The Voice, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
The Voice, ברשת החברתית אינסטגרם
The Voice, ברשת החברתית טיקטוק
The Voice, סרטונים בערוץ היוטיוב
"The Voice", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"The Voice", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"The Voice", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- ערן בר-און ועמית קוטלר, קול אמריקה, באתר ynet, 26 באפריל 2011
- שני גורקביץ, קול האמת: אל תפספסו את "דה וויס", המתחרה החדשה של "אמריקן איידול", באתר וואלה!, 27 באפריל 2011
- סיקור פרק הפתיחה של The Voice ישראל, פורטל מיוזיקפייג', ערן איצקוביץ.
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 White, Peter (May 14, 2021). ‘The Voice’ Will Move To One Cycle A Year On NBC. Deadline Hollywood. Retrieved May 15, 2021
- ^ Ng, Philiana (28 בפברואר 2011). "Cee Lo Green, Maroon 5's Adam Levine Join NBC's 'The Voice'". The Hollywood Reporter. נבדק ב-2 באפריל 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Hibberd, James (2 במרץ 2011). "Official: Christina Aguilera joins NBC's 'The Voice'". Entertainment Weekly. אורכב מ-המקור ב-14 באוקטובר 2013. נבדק ב-2 באפריל 2011.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Ng, Philiana (7 במרץ 2011). "Blake Shelton Joins NBC's 'The Voice' as Fourth Judge". The Hollywood Reporter. נבדק ב-2 באפריל 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Gil Kaufmann (14 במאי 2013). "Christina Aguilera Returning To 'The Voice,' Cee Lo Green Near Deal". MTV News. Viacom. נבדק ב-15 במאי 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ James Hibberd (16 במאי 2013). "'The Voice': Shakira, Usher, Cee Lo ALL coming back". Entertainment Weekly. Time Inc. נבדק ב-18 במאי 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Cee Lo Green: I'm Not Returning to 'The Voice' (Video)". The Hollywood Reporter.
- ^ Bibel, Sara. "Pharrell Williams Named Coach for Season 7 of 'The Voice'". Zap2it. אורכב מ-המקור ב-3 באפריל 2014. נבדק ב-31 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Harnick, Chris. "Are Usher and Shakira Done With The Voice? Get the Latest Scoop!". E!Online. נבדק ב-20 במאי 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-30 במאי 2017. נבדק ב-27 במאי 2017.
{{cite news}}: (עזרה); (עזרה) - ^ Iannucci, Rebecca (25 במרץ 2016). "The Voice: Miley Cyrus, Alicia Keys Confirmed as Season 11 Coaches". TVLine. United States: Penske Media Corporation. נבדק ב-25 במרץ 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Andreeva, Nellie (18 באוקטובר 2016). "Gwen Stefani Rejoins The Voice As Coach For Season 12, Miley Cyrus Will Be Back In Season 13". Deadline Hollywood. United States. נבדק ב-19 באוקטובר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Roffman, Marisa (27 באפריל 2017). "The Voice Coaches on Their Soaring Season 12: 'They're Killing Right Now!'". TV Insider. United States: CBS Interactive. נבדק ב-29 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Gelman, Vlada (10 במאי 2017). "Jennifer Hudson Joins The Voice as Coach for Season 13". TVLine. United States: Penske Media Corporation. נבדק ב-10 במאי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Holloway, Daniel (11 במאי 2017). "Kelly Clarkson Joins The Voice Season 14 as Coach (EXCLUSIVE)". Variety. United States: Penske Media Corporation. אורכב מ-המקור ב-11 במאי 2017. נבדק ב-12 במאי 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Nylles, Billy (18 באוקטובר 2017). "Alicia Keys Is Returning to The Voice for Season 14". United States: E!Online. אורכב מ-המקור ב-13 באוגוסט 2020. נבדק ב-18 באוקטובר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Pedersen, Erik (10 במאי 2018). "The Voice: Kelly Clarkson & Jennifer Hudson Returning as Coaches for Season 15". Deadline Hollywood. United States: Penske Media Corporation. נבדק ב-10 במאי 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ [1](הקישור אינו פעיל)
- ^ Kaufman, Gil (10 במאי 2019). "Kelly Clarkson, John Legend, Adam Levine and Blake Shelton Returning to The Voice for 17th Season". Billboard. United States: Eldridge Industries. נבדק ב-10 במאי 2019.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Schwartz, Ryan (24 במאי 2019). "Adam Levine Exits The Voice". TVLine (באנגלית). United States: Penske Media Corporation. נבדק ב-24 במאי 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Bennett, Anita (7 באוקטובר 2019). "Nick Jonas Joins The Voice as Coach for Season 18". Deadline Hollywood (באנגלית). United States: Penske Media Corporation. נבדק ב-8 באוקטובר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Otterson, Joe (7 באוקטובר 2019). "Nick Jonas Joins The Voice as Season 18 Coach". Variety (באנגלית). United States: Penske Media Corporation. נבדק ב-8 באוקטובר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ng, Philiana (16 ביוני 2020). "Gwen Stefani to Return for 'The Voice' Season 19". Entertainment Tonight (באנגלית). United States. נבדק ב-16 ביוני 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Swift, Andy (17 בנובמבר 2020). "The Voice Shakeup: Gwen Stefani Out, Nick Jonas In for Season 20". TVLine. United States: Penske Media Corporation. נבדק ב-17 בנובמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Smith, Emily (2021-03-30). "Ariana Grande joins 'The Voice' as a coach, replacing Nick Jonas". Page Six (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-03-30.
- ^ https://www.etonline.com/gwen-stefani-returns-to-the-voice-see-her-announcement-with-blake-shelton-and-john-legend-184095
- ^ https://heavy.com/entertainment/the-voice/gwen-stefani-blake-shelton-coaches-season-22/
- ^ https://www.mjsbigblog.com/the-voice-season-22-3-coaches-confirm-return-1-conspicuously-missing.htm
- ^ "Camila Cabello announces she will be a coach on 'The Voice': 'See you this fall'". www.yahoo.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-05-15.
- ^ https://heavy.com/entertainment/the-voice/fans-boycott-show-leaving-not-watching/
| הקודם: 2011: אמריקן איידול 2015: עימות חזיתי | פרס בחירת מבקרי הטלוויזיה לסדרת הריאליטי הטובה ביותר - תחרות 2012-2013: The Voice 2016-2018: The Voice | הבא: 2014: הכרישים ללא |
| הקודם: 2019: America's Got Talent | פרס בחירת הקהל לתוכנית התחרויות של השנה 2020–2023: The Voice | הבא: |
| פרס אמי לבידור בפריים טיים לתוכנית המציאות-תחרות הטובה ביותר | |
|---|---|
|